לכל אחד מאיתנו יש מישהו או משהו שאנחנו אוהבים. מישהו או משהו מיוחדים שאנו רוצים בטובתם ואכפת לנו מהם. אחת הדרכים שלנו להרגיש נאהבים ומקושרים לסביבה הוא בידיעה שיש לנו את הרגש האכפתי הזה.
בכדי לחזק את הרגשות האכפתיים של הילדים ואת הקשר שלהם לסביבה, אני רואה חשיבות גדולה בכך שנלמד אותם לשתף את הרגשות הללו. שנלמד אותם לתאר אותם ולהביע אותם ביעילות.
אחת הדרכים המהנות ביותר היא באמצעות דמיון מודרך של שיתוף קרני אור אכפתיים. שהילדים יהיו קצת כמו דובוני אכפת לי 🙂
הנחיית דמיון מודרך של שיתוף קרני אור אכפתיים
בקשו מהילדים לשבת בישיבה נוחה וקשובה. כלומר, עם גב ישר, כתפיים לאחור והגוף רגוע.
הם יכולים להיות עם עיניים עצומות או פקוחות.
קחו שלוש נשימות אטיות, ארוכות ורכות. ללא מאמץ מיוחד.
חשבו על מישהו או משהו שגורם לכם להיות מאושרים ושמחים. זה יכול להיות אדם שאוהבים או חיית מחמד מיוחדת.
דמיינו את הרגשות שלכם כלפי אותו אדם או חיה או חפץ כקרני אור הממלאות את הלב שלכם.
המשיכו לנשום פנימה והחוצה באטיות.
התרכזו בקרני האור ובתחושת השמחה שממלאת אתכם.
עכשיו דמיינו אתכם שולחים את קרני האור לאותו אדם או חיה עם כל המחשבות החיוביות והרגש האוהב. דמיינו את אותו אדם מחייך או אותה חיית מחמד שמחה ומשחקת.
בכדי להרחיב את יכולת האדיבות של ילדכם אתם יכולים בשלב זה להנחות את הילדים לשלוח את אותם רגשות אוהבים ושמחים לחבר אחר שצריך אותם. אולי אפילו לילד שהם קצת כועסים עליו או נמצאים בריב איתו.
לבסוף, בקשו מהילדים לחזור לחשוב על התחושה האוהבת שבתוכם ועל קרני האור הממלאות אותם.
קחו שלוש נשימות אטיות וארוכות.
ניתן לפקוח את העיניים.
לאחר תום התרגול, ניתן לבקש מהילדים לצייר את קרני האור והמחשבות האוהבות שלהם 🙂
