ילדים מתמודדים עם כעסים בדרכים שונות. חלקם הולכים הצידה, חלקם צועקים ורוקעים ברגליים וחלקם מרימים יד או רגל על מקור הכעס, שברוב הזמן הוא האדם העומד מולם.
כעס הוא רגש מבלבל והוא נובע מרגשות אחרים שמוסווים תחתיו, לרוב אלה תסכול, קנאה, אכזבה ועוד שנגרמו כתוצאה מהאירוע שהתרחש. רגשות אלה מציפים את הילדים ומובילים לתגובה אימפולסיבית ואמוציונלית.
ילדים שמתקשים בהבעה יעילה של רגשותיהם, פונים לרוב לתגובה כמעט מידית ולא נשלטת של התפרצות ותקיפה. חלקם מעדיפים לברוח ממקום האירוע וגורם הרגש. לדוגמה, כתוצאה מתסכול עקב הפסד במשחק הם יקומו וילכו.
אחת הדרכים היעילות שאני מצאתי להתמודדות עם כעס שמצטבר מסיבות שונות היא לבצע נשימת כווץ ושחרר. המטרה בנשימה זו היא לכווץ איברי גוף שונים בהתאם לאיברים בהם הילד משתמש ולשחרר אותם בכדי ללמד את הילד להכיר ולחוש בתחושת השחרור והרוגע שנגרמת לאחר הכיווץ החזק.
כמו כן, הכיווץ אוגר בתוכו את הכעס ואז משחררים אותו. פעולה זו מהווה תחליף להרמת יד או בעיטה.
ניתן לתרגל את הנשימות מדי יום ללא קשר לאירוע ספציפי בכדי שהילד יכיר את התחושה והפעילות ואז ברגע הצורך להנחות אותו במקום להרים את היד/לבעוט ברגל בכעס לבצע את פעולת הכיווץ כפי שלמד.
הנחיה לפעילות:
בקשו מהילד לעמוד, לשבת או לשכב באופן רגוע ושליו כפי שנוח לו. הזרועות בצידי הגוף.
לקחת 3 נשימות אטיות וארוכות. מבלי לאמץ יותר מדי את הנשימה.
בקשו מהילד לדמיין את המחשבות, התחושות והרגש הכועסים מתאספים כמו אנרגיה אדומה וחמה בכפות הידיים.
לקחת שאיפה ארוכה ולכווץ את כפות הידיים הכי חזק שרק אפשר.
להוציא נשיפה ארוכה החוצה ולפתוח את כפות הידיים עד שיהיו משוחררות ורפויות.
דמיינו את האנרגיה האדומה והחמה מתעופפת הרחק והרגישו את תחושת השחרור בידיים.
קחו שאיפה נוספת פנימה מהאף וכווצו שוב את כפות הידיים. תנו לאנרגיה להבנות שוב בכף היד.
תנשפו החוצה, פתחו את הידיים ושחררו את האנרגיה.
אפשר לחזור עד שמרגישים רגועים יותר.
אחרי שסיימנו, אפשר לנענע מעט את הידיים ולשחרר אותם.
אם הילד נוטה לבעוט, ניתן לבצע את אותה ההנחיה בכך שמנחים לכווץ את הירכיים או לעשות POINT/FLEX בכפות הרגליים.
