קשיבות והמוח – הסבר פשוט לילדים

הרבה יותר קל להתמודד עם סיטואציה כשמבינים מה מתרחש בה ומה משפיע עליה. לכן, לדעתי חשוב להסביר לילדים על החלקים השונים במוח שלהם מגיל צעיר. בדרך זו הם יבינו למה הם כועסים, או למה הם פועלים או אומרים דברים שלאחר מכן הם מתחרטים עליהן. ברגע שילדים יבינו איך המוח שלהם פועל, הם יראו כמה כוח יש להם למעשה וכיצד הם יכולים לנהל טוב יותר את מעשיהם. תחשבו איזה כלי עוצמתי זה עבורם.

כרגע ילדים חיים במעין חשיכה. הם יודעים שהם מרגישים רגשות עוצמתיים. תמיד הכל זה סוף העולם והכל ענק והם טובעים במחשבות ורגשות. הם מתהלכים בהרגשה שהכל קורה והם לא יכולים לעצור.

ואנחנו, כמבוגרים, אומרים להם "תירגעו", "תעצרו", "למה אמרת את זה", "למה הרמת עליה יד", "אל תעשי את זה יותר".
אבל איך הם יכולים לעצור משהו או להפסיק לעשות משהו כשהם לא מבינים מה גרם להם להתנהג ככה מלכתחילה. זה משחק מכור מראש עבורם.

הם יודעים שאמרו להם משהו לא נעים, היה רגש (לעיתים בדיעבד אומרים שזה כעס או עלבון) והיד פתאום התרוממה מעצמה לכיוון הילד השני. איך אפשר לעצור כזה רצף של אירועים?

אם נסביר להם מה קורה למעשה במוח שלהם ברגעים הללו. הם ילמדו לזהות ולתת שמות למה שעובר עליהם. ברגע שהם יוכלו לקרוא לתהליכים בשמם, הם יבינו שיש להם את הכלים להיות פחות תגובתיים.

נכון, להסביר על חלקי המוח ופעילותם לילדים נשמע כמו משימה מרתיעה 😊 אולם יש דרך להפוך אותה למהנה ומובנת עבור ילדים.

החלקים המרכזיים של המוח הם – המוח החושב (קליפת המוח הקדם מצחית), המוח המגן (האמיגדלה) והספרייה (ההיפוקמפוס).

 

המוח החושב (קליפת המוח הקדם מצחית)

 

המוח החושב מארגן עבורנו את המידע מהמצב בו אנו נמצאים, עוזר לנו להתמודד עם רגשות ולקבל החלטות טובות.

חלק זה הוא כמו השריף הטוב במוח שלנו. הוא שם בכדי לעצור אותנו מלעשות דברים משוגעים, לטובתנו.

הוא עוזר לנו להתמודד עם רגשות ומחשבות ומדריך את הפעולות שלנו ביחס למטרות שהצבנו לעצמנו.

המוח החושב גם עוזר לנו לשלוט בדחפים ולהימנע מפיתויים.

לכן, חלק זה מאוד חשוב לנו.

כשאנו חווים רגש או מחשבה, המוח החושב, מעלה אצלנו שאלה : "האם זה יעזור לנו להגיע למטרה שלנו?"

אם התשובה היא לא… אז הוא יעצור אותנו מלפעול ולעשות משהו שנתחרט עליו.

אם התשובה היא כן… אז הוא יאפשר לנו לפעול.

לדוגמא,

האם רציתם פעם לומר משהו…. אבל הבנתם שאם תגידו אותו זה רק יגרום למצב להיות גרוע יותר?

אני בטוחה שזה קרה. ואם הצלחתם לא לומר ולא להחמיר את המצב… אז פעלתם בהתאם להנחיות ולהמלצות של המוח החושב שלכם.

ומצד שני,

האם הרגשתם פעם מוצפים ברגשות ואמרתם משהו נורא…. משהו שקיוויתם שתוכלו לקחת בחזרה?

כמובן שכן. כולנו חווינו את זה.

אז… באותו הזמן המוח החושב לא היה מספיק חזק בכדי למנוע את זה ולעזור לכם.

אבל…. למה לא למעשה?

זה קרה בגלל שחלק אחר במוח שנקרא המוח המגן, או האמיגדלה, האמין שהמתח אותו אתם חווים היווה איום אמתי עליכם. והמוח המגן לא נתן למוח החושב לבצע את העבודה שלו.

 

המוח המגן (האמיגדלה)

 

המוח המגן הוא כמו גיבור על שמנסה להגן עליכם בכל מחיר. אבל ברוב הזמן הוא מתבלבל וחושב שהלחצים שאתם חווים, אפילו הקטנים ביותר, הם איומים אמתיים, מסכני חיים … ואז הוא מפריע מאוד ועוצר את המוח החושב מלבצע את עבודתו.

למה אנחנו צריכים את חלק הזה במוח שלנו?

המוח המגן מפעיל בגוף שלנו תגובה שנקראת "תגובת הילחם, ברח או קפא במקום". בזמן שהוא פועל אנו מתנתקים מחשיבה רציונאלית והגיונית ואנו נכנסים למצב אימפולסיבי ותגובתי. למעשה, נעשה כל מה שאנו יכולים בכדי לשנות את הסיטואציה. לאו דווקא בדרך היעילה והחכמה ביותר.

אנו מאבדים את הקשר לפעילויות מוחיות האחראיות על וויסות עצמי, אמפתיה, יכולות תקשורת בין אישית וזיכרון.

בזמנים שהמוח המגן פעיל אנו חווים קשיים בריכוז, זכירת הוראות, שליטה בדחפים וקבלת החלטות טובות.

ככה המוח שלנו התפתח להגיב לסכנה. שזה היה טוב בזמנים עברו שבהם בני האדם ברחו מחיות טרף, אבל פחות מתאים לימינו אנו.

ולמה?

תחשבו שלפני המון זמן חיינו בין חיות טרף. המוח שלנו עזר לנו לשרוד בכך שהגיב אוטומטית ואינסטינקטיבית לסכנת חיים.

אבל גם היום, המוח המגן עדיין משמיע את אותה האזעקה מתי שהוא מאמין שאנו בסכנה מידית… וברגע שהאזעקה מופעלת הגוף שלנו נכנס

למצב של הילחם, ברח או קפא.

האזעקה מופעלת כשאנו מתמודדים עם רגשות שמציפים אותנו כגון פחד, כעס ועצב.

לדוגמא,

כשמישהו אומר לכם משהו לא נעים, אתם מתמלאים ברגשות שליליים והמוח המגן מאמין שאתם בסכנה. ואז מופעלת אזעקה בראש שמשפיעה על כל הגוף שלנו.

וברגע שזה קורה….

אנחנו יכולים לומר משהו אכזרי.

אנחנו יכולים לדחוף את האדם השני.

אנחנו יכולים לקפוא במקום ולהיות בשוק.

אנחנו יכולים לצעוק בקולי קולות.

 

מאוד קשה לקבל החלטות טובות או לדבר בטון נעים כשהגוף שלנו מכריח אותנו להילחם, לברוח או לקפוא.

נכון?

נכון.

זה לא פלא שילדים ומבוגרים עושים דברים מוזרים כשהם נמצאים במצב של לחץ או מלאי רגשות.

ואפשר להגיד, שזו לא אשמת הילדים או המבוגרים כשזה קורה.

הספרייה (ההיפוקמפוס)

 

הספרייה במוח שלנו שומרת ומאחסנת את הזיכרונות שלנו. היא מאוד חיונית עבור למידה. כשהמוח המגן פועל, אנו לא מסוגלים לשמור שום פריט מידע בספרייה. אנו גם לא מסוגלים להביא אותם למודעות בצורה תקינה.

לכן כשאנו פועלים מהמוח המגן, קשה ללמוד או להגיב בצורה רגועה.

 

ואיך כל זה קשור לקשיבות ומודעות?

 

אז ככה…

קשיבות עוזרת למוח שלנו לעשות עבודה טובה יותר. תרגול קשיבות עוזר לנו להיות מסוגלים להפעיל את המוח החושב ולגשת לספרייה.

כשאנחנו מתרגלים קשיבות ומודעות לגוף שלנו, אנו מסוגלים לעצור את הפעילות ההגנתית האימפולסיבית של המוח המגן ומאפשרים למוח החושב לעשות את העבודה שלו וכך אנו מסוגלים לחשוב על מה שקורה עכשיו ואיך אנו צריכים להגיב.

בדרך זו המוח החושב יכול לשלוט על תשומת הלב שלנו, לנהל ולהגיב לרגשות ומחשבות ולשלוט בדחפים שלנו.

בדרך זו אנו יכולים להתמודד טוב יותר עם רגשות ומחשבות קשים ולקבל החלטות טובות יותר.

קשיבות גם מרגיעה את המוח המגן ומקטינה פיזית את האמיגדלה.

כשאנו קשובים, אנו יכולים להחליט איך להגיב לאתגרי החיים ואנו יכולים לקבל החלטות טובות יותר בקלות.

ככל שנתרגל יותר קשיבות, כך נחווה יותר רגעים שלווים, אפילו ברגעים שאנו לא מנסים בצורה פעילה להיות קשובים.

אנו יכולים לעצב את המוח שלנו לפי מה שאנו עושים וחווים.

 

אני מקווה שנהניתם מההסבר הצבעוני הזה על פעילות המוח ואני בטוחה שהוא יהווה חלק מארגז הכלים של הילדים להתמודדות עם החוויות שלהם.

 

 

אהבתם? שתפו עם החברים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב skype
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב email
שלח הודעה
שלום, אני שמחה שאת/ה מעוניינ/ת בתוכנית ״שמיים כחולים״.
לחץ על אייקון ״שלח הודעה״ להתחלת התכתבות.
Powered by