אני מפחדת לדבר מול קהל. ייתכן שזה נשמע מוזר כי אני מרצה ומעבירה סדנאות ומדברת מול המון אנשים מדי יום, אבל מילדות ועד היום אני מפחדת לדבר מול קהל. ולמה אני רוצה לשתף אתכם בסיפור שלי? כי הסיפור שלי הוא הסיפור של המון ילדים אחרים שתכף עומדים לעמוד בטקסי סיום והצגות בית ספר וחוגים. ואני רוצה שלהם יהיו הכלים להתמודד כמו שיש לי היום ולא היו לי בילדות.
הפחד שלי לדבר מול אנשים אינו רק חשש קטן אלא הוא חרדה אמתית. כזאת שגורמת לידיים לרעוד, לרגליים להתקפל, ללב להלום בחוזקה ולפעמים לטשטוש בראייה.
הכל התחיל בבית הספר היסודי בטקס של חג שבועות כשהיינו צריכים לרקוד לצלילי השיר סלינו על כתפנו אל מול בית הספר כולו. כל מה שאני זוכרת זה שעליתי על הבמה ובמהלך הריקוד כבר ראיתי רק שחור. מאז אני מפחדת לעמוד מול קהל. אפילו התחמקתי מתחרויות איות שהייתי טובה בהם רק בכדי לא להיות צריכה לעמוד מול קהל.
כשאני עומדת מול קהל, גם היום בתחילת הדיבור, אני חווה תסמינים של חרדה. כאשר אחד העיקריים מביניהם הוא המחשבות השליליות האוטומטיות. אלה שמדברות איתי ואומרות לי שאני לא אצליח, שכולם מביטים עלי, שהם יחשבו שאני לא יודעת על מה אני מדברת… ותוסיפו על זה את התסמינים הגופניים שציינתי ויש לכם חגיגה.
תחשבו שמה שאני עוברת, יכולים לעבור גם הילדים שלנו. הם הולכים לעמוד מול קבוצת הגיל שלהם, חבריהם, ההורים וכל הנוכחים האחרים וחלקם יחשבו את אותם הדברים ויחוו את אותן התחושות.
שיטת שמיים כחולים פותחה בכדי שנוכל להעניק להם את הכוחות והיכולות להתמודד עם התחושות הללו מגיל צעיר מבלי להצטרך להגיע וללמוד את כל מה שאני למדתי בכדי להתמודד עם החרדה והחשש.
אז מה אתם כהורים ומחנכים יכולים לומר ולהעביר לילדים?
ראשית, לומר להם שהם צריכים להכיר בתחושות וברגש שעולה אצלם. שלא רק שזה בסדר לומר לעצמנו שאנחנו חרדים או פוחדים לדבר מול קהל, אלא שזה חשוב. אנחנו צריכים לקבל את הרגש שלנו. מותר לנו לפחד. זה הגיוני שיהיו לנו חששות לעמוד מול עשרות אנשים אחרים.
ברגע שאנחנו מקבלים את הרגש אנחנו מקטינים אותו וזה מאפשר לנו קודם כל לעצור ולא לפעול מהמקום היצרי והרגשי.
לאחר מכן, הכוח החשוב שלנו הוא הנשימה. עכשיו אחרי שעצרנו ואמרנו לעצמנו שזה בסדר לפחד אנחנו הולכים לקחת 5 נשימות עמוקות (אפשרי בשילוב עם נשימת אצבעות).
בזמן הנשימות אנו נאמר לעצמנו בלב משפטי עידוד בכדי להקטין את המחשבות השליליות. כך נוכל להתמודד איתן והן לא ישלטו עלינו.
בואו נתחיל –
נשימה 1 – שאיפה – אני יכול לדבר מול אנשים – נשיפה אטית
נשימה 2 – שאיפה – זה בסדר לפחד אבל אני יכול להתמודד עם זה – נשיפה אטית
נשימה 3 – שאיפה – אני יודע את התפקיד / טקסט / ריקוד …. – נשיפה אטית
נשימה 4 – שאיפה – אני בטוח בעצמי – נשיפה אטית
נשימה 5 – שאיפה – גם אם אטעה זה בסדר גמור והמשפחה שלי תמיד תתמוך בי – נשיפה אטית
ניקח נשימה אחרונה, נכווץ את האגרופים שלנו ובנשיפה נשחרר.
עכשיו אנחנו מוכנים להתחיל ולעלות על הבמה 🙂
קחו את ההזדמנות הזו לפני תחילת הטקסים והמופעים לחזק את הילדים. לדבר אתם על פחד במה ומה התסמינים שלו. יכול להיות שהם חווים את זה גם מבלי שתדעו וכך תהיה לכם ההזדמנות לחזק אותם ולהעניק להם את הכלים שהם צריכים.
ותזכרו, לנשימה ודמיון יש המון כוח, עד כדי לשנות לעצמנו את הדרך שבה אנו חווים את המציאות.